עכשיו, כשאתה שוכב לך בין האבנים ומביט עלינו ממרומים, אנו פה ילדים מגדלים, ומנסים לשמור עליהם בין החיים, להגן מן הכבישים, המלחמות והאויבים,
ולכן, בקשה קטנה לי אליך,
עזור לנו לשמור עליהם, להגן מן הארועים והסכנות,
ויודעים כי אתה עימנו, בלבנו ובנפשנו, לעולמים.
כנרת
דברים לזכרו (7.6.00)/ עוזי ועדנה (ידידי המשפחה)
לגולן:
עשרים שנה עברו חלפו להם, מאז הטרגדיה הנוראית שקטפה אותך בצעדת סבו ציון. שבה נלקחת מאיתנו ללא עת. במציאות עשרים שנה זמן ארוך הוא, אך בזכרוננו אתה תמיד איתנו תשאר. במיוחד זוכרים אנו אותך כילד חכם, נבון, וחרוץ עד בלי די. כמעין פרופסור שתמיד עם הספר מהלך בידו, מתישב לך באיזו פינה לקרוא בו, ומתנתק מכל הסובב אותך, כי הספר מענין יותר.
דברים לזכרו של גולן (יוני 2000)/ מזי רבי (בת דוד) גולן
שני עשורים עברו, מאז הלכת מאיתנו. איך אפשר לשכוח את אותו בוקר יצאת לצעוד את צעדת ירושלים כאשר אתה מצוייד במצב-רוח ובמורל. באיזו צורה נוראה נגמר זה היום יום שאותו לא נשכח לעולם. איך נלקחת ואתה רק בדמי ימיך כאשר כל החיים עוד היו לפניך. האם יושב אתה אישם במרומים? ורואה איך אנחנו אליך מתגעגעים? איך אנו את לכתך מבכים איך את אובדנך לא מעקלים?
שלום גולן
דברים באזכרה 15.5.2002/ כנרת קהתי (בת דודה)
גולן יקר,
לפני מספר חודשים, בשיא האינטיפאדה, וכשבועיים לפני שגילי נהרג, פניתי אליך ואל דורון בר, חברנו היקר, שתעזרו, שתפעלו להפסקת האלימות וההרג, והבנתי עם הזמן שאינך יכול לעשות זאת. ואולי כן? אבל עכשיו, לפחות, אני מתחננת אליך גולן, שתשמור על גילי שלנו שהגיע אליך. כי הנחמה היחידה שלנו שהוא איתך.
כנרת
לדוריס ומישאל, אייל והדס.
כולנו כאן, כמו תמיד, כמו כל שנה, להזכיר את הכאב המתמשך על העלמו של גולני מחיינו, שנשאר ילד בן תשע, ואנחנו התבגרנו ב-22 שנים. אבל היום מתחדד הכאב ומתעצם, כי גם גילי, שזכה רק להכפיל את חייו של גולן, הלך בעקבותיו, ומגירת הכאב נפערה מחדש ונשארת קרועה ושסועה. ולכם דוריס, מישאל אייל והדס, אני רוצה להגיד, בשם כולם שאנחנו כאן לימינכם ולצידכם.
ילד חמד (יוני 2000)/ ענת הלוי (מחנכת הכיתה)
בכל שנה לקראת יום ירושלים, כאשר האוויר מתחיל להתחמם והפריחה בשיאה, אנחנו נפגשים. כל שנה. הוריך הנפלאים. אתה היית כל כך גאה בהם. מלח הארץ בשיאו. כל כך הרבה אהבה וחמלה, כל כך הרבה געגועים, קשים מנשוא.... ואחייך ואחותך, אני רואה אותם - בבואתך, נפלאים מקור אהבה וגאווה אין קץ. גולן בכל שנה אנחנו נאספים, ונזכרים ביתר שאת בילד החמודות שופע גיל וחדוות חיים אהבה לזולת, חבר נאמן, כבוד להורים ולמשפחה, מקור כח ועוצמה. ילד בוגר - כל כך צעיר. אומרים שהזמן תפקידו לרפא את הפצעים, הוא אינו מרפא, הוא רק מכסה אותם בשכבה דקה של גלד, כל כך דקה, שבכל רגע של זיכרון היא מתנפצת לרסיסים והתהום כל כך עמוקה. והכאב והגעגוע כה חדים, כה בלתי נסבלים. גולן, ילד חמד ואתה כל כך נפלא.
